פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש י׳:ב׳

2 7 הרי שלמעלה הקדימו פרס למדי, ואילו בפסוקנו הקדימו מדי לפרס.

3 8 פירוש - מדי הם יותר קרובים למלכות מאשר פרס, ולכך הם יוזכרו בצמוד לתיבת "המלך". ומה שכתב שמדי יותר סמוכים למלך, לכאורה רש"י למעלה א, א כתב לא כן, שכתב: "ויהי בימי אחשורוש - מלך פרס היה, שמלך תחת כורש לסוף שבעים שנה של גלות בבל". וכן הר"י נחמיאש למעלה א, ג כתב: "והנה אחשורוש פרסי ודריוש מדיי, ולכך הקדים שם פרס למדי, כי המלך היה פרסי". והמהר"ל עצמו כתב בפתיחה לאחר ציון 372 ש"מלכות שניה היה מדי, והיה אחשורוש, שהוא מלכות פרס". ויל"ע בזה.

4 9 פירוש - ההבדל בין הפסוקים נובע ממיקומו של תיבת "המלך"; למעלה א, יד תיבת "המלך" הוזכרה לאחר הזכרת פרס ומדי "שבעת שרי פרס ומדי רואי פני המלך", ואילו בפסוקנו תיבת "המלך" הוזכרה לפני פרס ומדי "דברי הימים למלכי מדי ופרס". וכדי שתיבת "מדי" תוזכר בסמיכות לתיבת "המלך", לפעמים יש לכותבה אחר "פרס" ולפעמים קודם ל"פרס".

5 10 אודות שהכתוב נכתב באופן שתיעשה סמיכות בין המלים, כן כתב למעלה פ"ז לאחר ציון 78, וז"ל: "'המן הרע הזה' למעלה ז, ו, סמך אל 'המן' 'הרע', ולא אמר 'המן הצר והאויב והרע הזה', מפני כי שם רע כאשר הוא אדם רע בעצמו, ולא שהוא רק בשביל שנאה או בשביל שום דבר. לכך 'הרע' סמך אצל שמו, כי השם מורה על עצמו של אדם". וכן כתב כמה פעמים למעלה פ"א לאחר ציון 1030, פ"ו לאחר ציון 409, ופ"ט לאחר ציון 241.

6 11 בגמרא שלפנינו לא שאלו מהפסוק "שבעת שרי פרס ומדי", אלא מפסוק הנאמר קודם לכן, שאמרו שם: "'חיל פרס ומדי הפרתמים' למעלה א, ג, וכתיב כאן 'למלכי מדי ופרס'". וכן הוא גם בעין יעקב. ורש"י בגמרא מגילה יב. ביאר ששאלת הגמרא היא "כתיב פרס ומדי הפרתמים - סמך 'הפרתמים' אצל 'מדי', וכתיב 'למלכי מדי ופרס', סמך 'מלכי' אצל מדי". והטורי אבן שם הקשה על רש"י כמה שאלות, וחלק על הסברו, וכתב: "אבל לי נראה דרבא דייק לה מדפעם הקדים פרס למדי, ופעם מדי לפרס". והמהר"ל מבאר כטורי אבן.

7 12 תרגום: אם מאיתנו יהיה המלך, ממכם יהיו השרים. ואם מאיתנו יהיו השרים, ממכם יהיה המלך.